«

»

הדפס פוסט זה

הפתעה חייתית בצומת שתולה – היחמור הפרסי הגיע אלינו!

 יחמור בצומת שתולה

ביום שני, ו' אלול תשע"ג, 12.08.13 נצפה זכר יחמור פרסי בוגר פוסע לו בנחת בצומת שתולה, ליד חניון הסרנים (חיפש טרמפ ולא עצרו לו?). על היחמור הפרסי וסיפור עלייתו לארץ מרתק לא פחות מיופיו:

בארץ ישראל היה מצוי תת-המין יחמור פרסי בחורשים צפופים בגליל. משנות ה-20 של המאה ה-20 הוא לא נצפה עוד בטבע, וגם לא היה מצוי בגן חיות כלשהו.

בשנת 1956 נתגלה בדרום מערב איראן עדר יחמורים פרסיים, כ-25 במספר, סמוך לנהרות דז וקרחה, וזאת לאחר כמה עשורים שסברו כי נכחד מן העולם. מן העדר הזה נתפסו ונלקחו מספר פרטים לשם הקמת גרעין רבייה בגן החיות קרונברג שבגרמניה. עדר נוסף היה קיים בגן החיות הפרטי של השאח הפרסי ואנשי רשות שמורות הטבע ניהלו מ-1975 משא ומתן עם אחיו של השאח במטרה לקבל שני זוגות.

בשנת 1976 הובאו לארץ שני זוגות מגן החיות הגרמני ושוכנו בגן החיות של תל אביב. שנתיים אחרי כן, בדצמבר 1978, בעיצומה של המהפכה האיראנית, הצליח מייק ון חרבנברוק, עובד הולנדי בחי-בר, לחלץ ארבע נקבות מעדר השאח במבצע בזק. ב-8 בדצמבר הגיעו הנקבות בטיסה האחרונה של אל-על מטהראן וצורפו אליהן בישראל שני הזכרים שהגיעו שנתיים לפני כן.

מבצע להצלתו והשבתו לטבע החל עם הקמת גרעין רבייה בחי-בר כרמל. בשנת 1995 היו בו כבר יותר מ-150 פרטים והוחלט כי הגיעה העת להשיב את יחמורים לנופי חיותו הקדומים. שחרור היחמורים לטבע החל בשנת 1996 בנחל כזיב בגליל העליון. מדי כחצי שנה מועברת לשחרור בטבע קבוצה בת 10-15 יחמורים מחי-בר כרמל ומגני חיות בארץ. בטבע חיים כיום יותר מ-100 פרטים. היחמורים נפוצים עתה בגליל המערבי, בנחל כזיב ובפארק גורן, בין מושב עבדון במערב למצפה אבירים ומעלות במזרח. זהו העדר הגדול ביותר של יחמור פרסי החי בטבע.

שיעור אוכלוסיית היחמור הפרסי בישראל הוא כ-500 פריטים נכון לשנת 2010‏ והם מהווים כמחצית מאוכלוסייתו בעולם כולו!

היחמור בתנ"ך:

זיהוי היחמור המקראי עם היחמור הפרסי אינו וודאי. היחמור מוזכר בהקשר בעלי חיים טהורים הניתנים לאכילה: אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר (דברים, פרק י"ד, פסוק ה'). וכן: עֲשָׂרָה בָקָר בְּרִאִים וְעֶשְׂרִים בָּקָר רְעִי וּמֵאָה צֹאן לְבַד מֵאַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וּבַרְבֻּרִים אֲבוּסִים ( מלכים א', פרק ה', פסוק ג').

כתוצאה מזיהוי זה, נקרא היחמור הפרסי בשם זה על ידי מחדשי השפה העברית. אך כיום חוקרים רבים מסתייגים מזיהוי זה, והועלתה הצעה על ידי זהר עמר ורם בוכניק מאוניברסיטת בר-אילן, יחד עם גיא בר-עוז מאוניברסיטת חיפה לזהות את היחמור המקראי דווקא עם איל הכרמל.

קישור קבוע למאמר הזה: http://www.shtula.org.il/%d7%94%d7%a4%d7%aa%d7%a2%d7%94-%d7%97%d7%99%d7%99%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%a6%d7%95%d7%9e%d7%aa-%d7%a9%d7%aa%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%97%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%99/